1. כאשר מעדכנים מחיר חוזה בסעיף כלשהו, המחיר החדש חל על כל הכמות המצטברת שבוצעה בסעיף, גם כאשר שומרים על מחיר היחידה בחשבונות הקודמים כפי שהיה.
2. דוגמה מספרית:
   מחיר החוזה המקורי בסעיף היה 10.
   בחשבון מס’ 1 בוצעה כמות 20.
   בחשבון מס’ 2 גדלה הכמות המצטברת ל-30.
   וכעת המשתמש מעדכן את המחיר בסעיף ל-15.
   התוכנה כברירת מחדל תשמור על מחיר היחידה בחשבון מס’ 1 כפי שהיה במקור, כלומר 10, (כדי לא לגרום לחישוב מחדש של חשבון שכבר הוגש או שולם) ותעדכן את המחיר בחשבון מס’ 2 ל-15.
   אבל החישוב הכספי, כלומר כמה כסף מגיע לקבלן על העבודות בסעיף הזה, הוא לפי המחיר החדש על כל הכמות המצטברת.
   הקבלן יהיה זכאי לקבל את המחיר החדש 15 ביחס לכמות המצטברת שהיא 30 (שכוללת בתוכה גם את הכמות 20 שביצע הקבלן בחשבון מס’ 1). בסך הכל מבחינה כספית מגיע לקבלן על הכמות 30 שביצע בסעיף סך כספי של 450.
   בחשבון מס’ 1 הקבלן קיבל על כל אחת מ-20 היחידות שביצע מחיר 10, ובסה”כ קיבל בחשבון מס’ 1 סכום של 200.
   הסך לתשלום בחשבון מס’ 2 בסעיף הזה יהיה הסכום המצטבר שהוא 450 פחות הסכום ששולם בחשבון מס’ 1 שהוא 200. כלומר, בשורה התחתונה לתשלום, הסכום הנוכחי שמגיע לקבלן בסעיף הזה בחשבון מס’ 2 הוא 250.
   הסכום הזה, 250, כולל בתוכו הן תמורה על היחידות שביצע הקבלן בסעיף בחשבון מס’ 2 (10 יחידות נוספות שביצע בחשבון מס’ 2  כפול המחיר 15 = 150) והן השלמה למחיר 15 בגין 20 היחידות שביצע בחשבון מס’ 1 (20 יחידות שביצע בחשבון מס’ 1 כפול 5, שזה הפער בין המחיר הישן 10 למחיר החדש 15. 20 כפול 5 = 100).

   כאמור, בחשבון מס’ 2 הקבלן מקבל מחיר 15 על כל 30 היחידות שביצע, כולל ה-20 שביצע בחשבון מס’ 1.
   זה אומר, שהקבלן מקבל למעשה בחשבון מס’ 2 פיצוי בגין הגדלת המחיר גם על הכמות שביצע בחשבון מס’ 1.

   שימו לב: התוכנה כברירת מחדל מציעה להגן על המחיר בסעיף בחשבונות קודמים כאשר מעדכנים מחיר חוזה, וזאת כדי לשמור על החישוב המקורי שהיה בחשבונות שכבר הוגשו או שולמו, אבל עדיין המחיר החדש בסעיף יחול על כל הכמות המצטברת שבוצעה בסעיף, שכוללת בתוכה את הכמות שבוצעה בחשבונות הקודמים.

3. טעות רווחת של משתמשים היא להניח שהמחיר החדש שהם קובעים יחול רק על הכמויות שיבוצעו מכאן ואילך ואילו המחיר הישן יישאר בתוקף לגבי הכמות שבוצעה עד כה. כאמור, לא כך מתנהגת התוכנה. התוכנה אמנם שומרת כברירת מחדל על המחיר הישן בחשבונות הקודמים, אבל כופלת בחשבון האחרון את המחיר החדש בכמות המצטברת, כלומר – החישוב של השווי הכספי של העבודות בסעיף, כל העבודות, הוא לפי המחיר החדש ביחס לכל הכמות המצטברת, הן הכמות בחשבון האחרון והן הכמויות שבוצעו בחשבונות הקודמים.

כדי להבין את אחוז התשלום המוצג בדוח חשבון לא מצטבר, בואו נראה את הדוגמה הבאה:

בחוזה קיים סעיף של התקנת חלון, שמחירו 1,000:

בחשבון מס’ 1 ביצע הקבלן 10 יחידות ודרש 50 אחוז תשלום לגבי כל אחת מ-10 היחידות. הסכום לתשלום בגין החלונות שהתקין הקבלן בחשבון מס’ 1 הוא לכן 5,000:

בחשבון מס’ 2 ביצע הקבלן עוד 5 יחידות, ובסך הכל במצטבר ביצע 15, והגדיל את אחוז התשלום ל-100 אחוז. הסה”כ לתשלום בחשבון מס’ 2 הוא לכן 15,000 (15 כפול 100 אחוז כפול 1,000):

שימו לב: אחוז התשלום בחשבון מס’ 2 (ה-100 אחוז) חל על כל הכמות המצטברת שהיא 15 ולא רק על 5 היחידות שביצע הקבלן בחשבון מס’ 2.

בדוח לא מצטבר של חשבון מס’ 2 נראה כך:

איך התוכנה הגיעה ל-200 אחוז תשלום? מאיפה “צץ” הנתון של 200 אחוז? הרי בחשבון מס’ 1 אחוז התשלום היה 50 אחוז ובחשבון מס’ 2 אחוז התשלום הוא 100 אחוז?

כדי לחשב את אחוז התשלום בדוח החשבון הלא מצטבר, התוכנה מחשבת תחילה את ההפרש הכספי בסעיף בין שני החשבונות העוקבים. הסה”כ בסעיף בחשבון מס’ 1 היה 5,000, והסה”כ המצטבר בסעיף בחשבון מס’ 2 הוא 15,000. ההפרש הוא 10,000. וזה הסכום שמוצג בעמודה “סכום בחשבון” בצילום המסך הנ”ל של דוח החשבון הלא מצטבר של חשבון מס’ 2.
מספר היחידות שבוצעו בחשבון מס’ 2 הוא 5.
יוצא שהקבלן קיבל בפועל סך של 2,000 על כל אחת מ- 5 היחידות שביצע.
כיוון שמחיר היחידה הוא 1,000, יוצא שהקבלן קיבל 200 אחוז על כל אחת מ-5 היחידות שביצע בחשבון מס’ 2, ולכן זה אחוז התשלום שמוצג בדוח הלא מצטבר.

חשוב לזכור שהנתון של 100 אחוז תשלום שהוזן בחשבון מס’ 2 חל על כל הכמות המצטברת. וזה אומר שהקבלן זכאי לקבל בחשבון מס’ 2 תמורה על עדכון אחוז התשלום מ-50 אחוז ל-100 אחוז גם בגין 10 היחידות שביצע בחשבון מס’ 1 ולא רק בגין 5 היחידות שביצע בחשבון מס’ 2.

כאשר מזינים בחשבון את אחוז התשלום, הנתון חל על כל הכמות המצטברת. יש עם זאת מצבים שבהם המשתמש רוצה להזין את אחוז התשלום ביחס לכמות הנוכחית שבוצעה בחשבון, ואז צריך לחשב את אחוז התשלום המצטבר המשוקלל. איך עושים את החישוב?

בואו נראה את הדוגמה הבאה:

נגיד שבחשבון מס‘ 1 בוצעה כמות 10, והקבלן ביקש לגביה 50% תשלום.
10 כפול 50% נותן 5.
כלומר, בחשבון מס‘ 1 הכמות בפועל בהתחשב באחוז התשלום היא 5.
בחשבון מס‘ 2 הקבלן ביצע עוד 10 יחידות, ורק לגבי ה-10 יחידות האלה הוא רוצה 100% תשלום.
10 כפול 100% נותן 10.
כלומר, בחשבון מס‘ 2 הכמות בפועל בהתחשב באחוז התשלום היא 10.
הכמות המצטברת המלאה שהקבלן יכול היה לקבל עליה תשלום אילו ביצע את העבודה במלואה היא 20
(10 יחידות שבוצעו בחשבון מס‘ 1 ועוד 10 יחידות שבוצעו בחשבון מס‘ 2).
הכמות המצטברת שהקבלן מבקש עליה כסף בפועל (בהתחשב באחוז התשלום) היא 15 
(5 יחידות בחשבון מס‘ 1 ועוד 10 יחידות בחשבון מס‘ 2).
אחוז התשלום המצטבר המשוקלל הוא על כן 15 חלקי 20, שזה 0.75 או 75%. וזה הנתון שצריך להזין בעמודה אחוז תשלום בחשבון מס‘ 2.

דוגמה נוספת:

בחשבון מס‘ 1 הקבלן ביצע כמות 10 וביקש 50% תשלום.
בחשבון מס‘ 2 הקבלן השלים את העבודה לגבי 5 יחידות מתוך 10 היחידות. כלומר, הוא רוצה לבקש 100% תשלום לגבי 5 יחידות מתוך ה-10 שהתחיל לבצע בחשבון הראשון.
במצב כזה החישוב יהיה כך:
מתוך 10 היחידות, על 5 יחידות מבקש הקבלן 50%תשלום.
5 כפול 50% נותן 2.5.
על 5 היחידות הנותרות מבקש הקבלן 100% תשלום.
5 כפול 100% נותן 5.
הכמות המצטברת המלאה שהקבלן יכול היה לקבל עליה תשלום אילו ביצע את העבודה במלואה היא 10.
הכמות המצטברת שהקבלן מבקש עליה כסף בפועל (בהתחשב באחוז התשלום) היא 7.5
(2.5 ועוד 5).
אחוז התשלום המצטבר המשוקלל הוא על כן 7.5 חלקי 10 שזה 0.75 או 75%. וזה הנתון שצריך להזין בעמודה אחוז תשלום בחשבון מס‘ 2.
מבחינת כמויות – הנתונים שנזין בבנארית בחשבון מס‘ 1 הם: כמות 10, 50% תשלום.
בחשבון מס‘ 2: כמות 10, 75% תשלום.

-=-=-=-=-

אפשר להעזר בקובץ האקסל הבא לצורך החישוב.

יבוא קובץ בפורמט משהב”ט עם סיומת xslx הוא פעולה שמיועדת לקבלנים שזכו במכרז וקיבלו ממשרד הביטחון את סעיפי החוזה לביצוע לאחר חתימת החוזה. יבוא קובץ משהב”ט בפורמט הזה מאפשר לקבלן להגדיר בבנארית חוזה וחשבונות ביצוע.

שימו לב:
אם אתם עובדים בבנארית בענן, יש להעתיק תחילה את הקובץ שרוצים לייבא אל תיקיית inout (קיצור דרך לתיקיה נמצא על שולחן העבודה).
תיקיית inout היא התיקיה המקשרת בין המחשב שלכם לבין בנארית בענן, ולכן כל קובץ שמייבאים צריך להיות בתיקיה הזו כדי שניתן יהיה לבצע את היבוא.

כדי לייבא את הקובץ יש לפעול בהתאם להנחיות הבאות:

1. במסך הראשי, להיכנס לתפריט “פרויקטים” > ולבחור בפקודה “מסמכי בנארית לעבודה”:

2. ליצור פרויקט חדש או לסמן פרויקט קיים שאליו רוצים לייבא את הקובץ:

3. להיכנס לתפריט “יבוא-יצוא” > ולבחור בפקודה “יבוא קובץ”:

4. בצד ימין למעלה להיכנס לתפריט “יבוא אחר” ולבחור בפקודה “יבוא כתב כמויות ממשהב”ט”:

5. נפתחת חלונית לבחירת התיקיה והקובץ שמייבאים.
כברירת מחדל, התיקיה שנפתחת היא תיקיית inout.
יש לסמן את הקובץ שרוצים לייבא וללחוץ על “Open”:

6. נפתחת חלונית לבחירת סטטוס המסמך שמייבאים.
אם רוצים שהנתונים הכספיים של הקובץ שמייבאים יבואו לידי ביטוי בדוחות הכספיים של בקרת החשבונות, יש לסמן סטטוס “תקף”.
אם רוצים שהנתונים הכספיים של הקובץ שמייבאים לא יבואו לידי ביטוי בדוחות הכספיים של בקרת החשבונות, יש לסמן סטטוס “טיוטה”.
ניתן לשנות את סטטוס המסמך (בכפוף להרשאה מתאימה) בכל שלב גם לאחר השלמת פעולת היבוא.

לאחר בחירת הסטטוס הרצוי למסמך, ללחוץ על “אישור”:

7. אם ברשותכם רישיון שימוש במודול “הסכמי מסגרת” תיפתח חלונית שבה ניתן לבחור האם הקובץ המיובא ייבנה כהסכם מסגרת או כקובץ רגיל. יש לסמן את האפשרויות הרצויה.
לצורך דוגמה זו אבחר באפשרות שהקובץ המיובא ייבנה כקובץ רגיל.
כדי להמשיך בתהליך היבוא, ללחוץ על “אישור”:

8. נפתחת הודעה על יבוא הקובץ מפורמט משרד הבטחון לבנארית.
ללחוץ על הכפתור “אישור”:

9. נפתחת הודעה על מספר הסעיפים שיובאו לקובץ ועל כך שהפעולה הסתיימה בהצלחה.
ללחוץ על הכפתור “אישור”:

10. הקובץ שיובא מופיע ברשימת המסמכים תחת הפרויקט הרלוונטי.
לחיצה בודדת על הקובץ מציגה את פרטיו (זיהוי המסמך, תאור המסמך, סוג וכו’):

11. כדי להיכנס אל כתב הכמויות, יש לסמן את הקובץ וללחוץ בצד שמאל על הכפתור “כתב כמויות”:

מותאם למהדורה 4.32.0 בנארית בענן